ראשית עריסותיכם חלה. עריסה הוא גיבול. ואמר הכתוב דבשעה שמחלקין העריסה לחלות צריך לעשות חלה אחת לכהן. והוא יותר מכדי שיעור נתינה. אלא שיעור הראוי לאפות חלה בפ״ע ושיערו חכמים אחד מכ״ד. היינו דשיערו דעריסה של מ״ג ביצים שהוא עומר. אפשר לחלק על כ״ד חלות. וזה אינו אלא במפריש מעריסה חייב להפריש שיעור חלה ולאפות לכהן. אבל אם כבר אפה ולא הפריש מעריסה והחלות היו גדולות שוב א״צ ליתן לחם אחד לכהן. אלא כשיעור שהיה מפריש מעריסה שהוא אחד מכ״ד ככה מקצה מלחם הנאפה. והיינו דכתיב במקרא הקודם מלחם הארץ פי׳ מקצת מן הלחם:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 15 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתרומת גורן. שהיא באה לברך הדגן והגורן. וע״כ היו ישראל נזהרים בה ביותר כמש״כ להלן י״ח כ״ד ובספר שמות כ״ב כ״ח. כך תהי׳ תרומת העיסה באה להניח ברכה אל ביתך. היינו ברכה בעיסה וכמו שאמר יחזקאל הנביא מ״ד וראשית עריסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך. אבל זה אינו אלא בעיסה ומתברך העיסה בלישה משא״כ בלחם אפוי א״א להתברך עוד. ואמר הכתוב ראשית עריסותיכם. התחלת העריסה שהוא הגיבול שאף ע״ג שלא נגבלה כולה יכול או מצוה להפריש חלה. והכי אי׳ בירו׳ חלה רפ״ד:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2