העמק דבר על במדבר · פרק 9 · פסוק 17

ואחרי כן. ביאור זה הלשון יבא עפ״י מה שביארנו סוף ספר שמות בשם ברייתא דמלאכת המשכן פי״ג עפ״י ג׳ דברים נוסעין ישראל עפ״י הקודש ועפ״י משה ועפ״י חצוצרות כו׳ ונתבאר שם דעפ״י משה היינו שהיה הערה ברוה״ק למשה מבערב למחר בהשכמה אתם יוצאים. והתחילו לקפל הבגדים והמשא ולהניחם על הבהמות לצאת. ועפ״י החצוצרות התחילו להתאסף כל אחד לשבטו ולדגלו. דבשעת חני׳ אע״ג שהיו אהליהם איש על דגלו מ״מ המה היו מפוזרים. ובשעת תקיעת החצוצרות החלו להתאסף ובאותה שעה החל הענן להתקפל ועומד וממתין עד שנגמר עסק אסיפה איש על מקומו ואז הורד המשכן וקפלוהו. וכ״ז נמשך איזה שעות עד שנגמר הכל הלך הענן בדבר משה קומה ה׳. וזה נקרא עפ״י הקודש. נמצא פי׳ זה המקרא ובהעלות הענן היינו שנקפל ועמד לצד. ואחרי כן. שכבר היה מקופל ועומד יסעו בני ישראל. היו הולכים ממקום למקום ובאו לדגליהם. ולא מיירי כאן בהליכה ממש. ויבוא עוד להלן בפרשת המסע. וכאן מיירי רק בענין הענן. או נכלל בפי׳ ואחרי כן גם בהליכת הענן יסעו ב״י. הלכו ממש וזהו נסיעה שלישית. וא״כ שתי הנסיעות נכללו בזה המקום. דשניהם נעשו בפעולת הענן. היינו בהעלות הענן מעל המשכן היתה נסיעה שניה ואחרי כן היתה נסיעה שלישית: