כי עבדת הקדש עלהם. האי עליהם מיותר. ואפשר לפרש בשני אופנים. א׳ לדרוש דוקא בשעה שעליהם בכתף ישאו משא״כ אם ישאו אחרים את הקודש אינו כן. ב׳ אשר המצוה במשא הארון שיהא דוקא עליהם ולא על אחר. והנה דוד המלך בראשונה הוביל את הארון על העגלה. לא ששכח מקרא דבי רב. אלא הבין כפי׳ הראשון. ע״כ הנהיג את הארון ע״י עוזה ואחיו שאינם לוים ועל עגלה. אח״כ ראה והתבונן כי טעה בדרשת הכתוב ויש לדרוש להיפך עבודת הקודש עליהם דוקא והיינו שאמר דוד ללוים בדה״י א׳ ט״ו התקדשו אתם וגו׳ כי למבראשונה לא אתם פרץ ה׳ אלהינו בנו כי לא דרשנוהו כמשפט. פי׳ לא כוננו איך לדרוש :
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 7 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בכתף ישאו. בבדים ישאו מיבעי וכלשון המקרא בפ׳ תרומה וממילא נישאת בידים או על הכתף. אלא בא לרמז שבשעת משא כלי קודש אלו יש להם בעצמם להיות מרכבה לשכינה. וא״כ עליהם להיות דבקים במחשבתם בדעת אלקות. וזה הכח של דעת הוא במוח של אחורי הראש. והוא בכתף. וע׳ מש״כ בס׳ שמות ס״פ בא על מאמר יאשיהו המלך אין לכם משא בכתף. ובערכין די״א איתא דבהאי קרא בכתף ישאו נרמז מצות שיר שבבהמ״ק. והיינו דאז ג״כ היו הלוי׳ מתדבקי׳ במחשבתם למעלה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2