כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל. נחש הוא נסיון לסימן אם לעשות כך או כך. כסומך על זה לדעת גזרת המזלות וזה באמת אסור לישראל והיינו מעונן ומנחש [ובירושלמי שבת פ״ו ה״ט אי׳ כל המנחש סופו לבא עליו מ״ט כי לא נחש ביעקב כי לו נחש. פי׳ דהנחש מזיק ליעקב]. קסם. הוא גזרה שיהיה כך כמו לשון כקסם על שפתי מלך. ואמר שיעקב ה׳ אלהיו עמו. אינו רוצה לדעת עתידות אלא הוא תמים עם ה׳ אלהיו. ואמר על ישראל שיודע עתידות שזה אינו בא בגזרה שה׳ יודיעהו ח״ו. וא״כ הוא עמל אבל לא כן אלא ולא קסם בישראל. אינם גוזרים:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 23 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כעת. כמו העת אשר. יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל. כמו שהי׳ כבר נאמר ליעקב ולישראל מה שהיה. אז פשוט שלא הי׳ נצרך יעקב לנחש עוד ולא ישראל לגזור. שהרי המה יודעים כך גם עד שאינם יודעים אין יעקב רוצה לדעת ולא ישראל גוזר שיודיעהו. כ״ז סיום וטעם על הברכה שבפעם הראשונה. מדוע אינו יכול לקבות את יעקב ולזעום על ישראל. ועתה אומר ברכה חדשה שלקח בזה הפעם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2