לא יום אחד תאכלון. לפי הפשט משמעו כמו בסמוך ולא יומים. דפירושו לא רק יום אחד ולא יומים אלא עד חודש ימים. אבל א״כ שלא הי׳ נכלל בזה כונה אחרת ג״כ איך הגיע מכה רבה מאד באותו יום הראשון. אלא ע״כ נכלל בזה הלשון עוד כונה אחרת היינו לא יום אחד תאכלון אלא בפחות מזה ונתן הקב״ה לדעת שיש בדברים הללו משמעות אחרת מדהפסיק בתיבת תאכלון. ולא אמר לא תאכלון יום ולא יומים וגו׳ או לא יום א׳ ולא יומים וגו׳ תאכלון עד חדש וגו׳. אלא לכלול ביום אחד שתי כונות. ובאמת הדבר פלא האיך מצאו ישראל לב לאכול מזה הבשר אחר שאמר משה בשם ה׳ כי יצא מאפם והי׳ להם לזרא. וכי אפשר לומר שלא האמינו בזה. או שגבר התאוה כ״כ עד שלא חשו לאבדן הגוף. אלא ודאי הם הבינו דבר ה׳ כפשוטו שאחר שיאכלו חודש ימים יצא מאפם. וכסבורים היו שלאחר שיאכלו איזה ימים יתאפקו מלאכול. אבל הקב״ה אמר בכוון לשון שלא יעמדו על הבנתו. ואפי׳ משה רבינו בעצמו לא הבין מתחלה עד שראה הסוף ויבואר עוד בסמוך. וכ״ז הי׳ כדי שיגיע עונשם:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 11 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2