וימת וגו׳. אז ויכהן אלעזר ואיתמר. שהרגישו במעלת כה״ג גם על פני אהרן אביהם. במה שהוזהרו גם המה ראשיכם אל תפרעו. וגם אכלו קדשים באנינות עד שמזה הבין משה שיכולים לאכול אפי׳ קדשי דורות. ואם שמ״מ לא נשתוו לאהרן באמת כמו שאמר אהרן הן היום הקריבו וגו׳ בכ״ז טעמו טעם מעלת כה״ג. ומש״ה כתיב ויכהן אלעזר ואיתמר ולא ויכהנו. דבאמת א״א להיות אלא כה״ג אחד. אלא כל אחד נחשב כאלו הוא ראוי להיות האחד. אלא שאין השעה נצרכת לו:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 3 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בהקרבם. חסר יו״ד דכבר ביארנו בפ׳ שמיני שלא הקטירו נו״א שתי המחתות אלא מחתה א׳ והשני סייע לו. מש״ה כתיב חסר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2