העמק דבר על במדבר · פרק 20 · פסוק 14

וישלח משה מלאכים מקדש. האי מקדש מיותר שהרי ידענו שעומדים בקדש. עד להלן דכתיב ויסעו מקדש. ותו הכי מיבעי וישלח משה מקדש מלאכים כדכתיב ביהושע וישלח יהושע מן השטים וגו׳ אלא בא ללמדנו שלא שלח אנשי ישראל. אלא מלאכים מקדש אנשי אדום או משארי אוה״ע שדרו בקדש. והטעם לפי פשוטו משום שאין מייחדין ישראל בין אוה״ע. והרי אנחנו רואים אשר עשה מלך בני עמון לשלוחי דוד. וזה הטעם הוא גם כן בשלוחים לסיחון דכתיב ואשלח מלאכים ממדבר קדמות. אמנם עוד יש בזה דבר עמוק. שהרי אנו רואים דשליחות הראשון כתיב וישלח משה ושליחות שניה כתיב ויאמרו אליו ב״י. אלא באמת ידע משה היטב כי לא יאבה מלך אדום כמו שאמר לו ה׳ כי לא אתן לכם מארצו עד מדרך כף רגל. אבל משום שאמר ה׳ למשה וייראו מכם ונשמרתם מאד (דברים ב׳) והיה בזה המצוה להשמר שלא ייראו ויהיו בטוחים שלא בכח ישראל לעבור עליהם בע״כ ע״כ עשה משה זה השליחות כדי שיבין מלך אדום שתלוי ברצונו. וכיון שענה מלך אדום פן בחרב אצא לקראתך. ידע משה שסר פחד ישראל ממנו. ושוב לא שלח אליו. אבל בני ישראל הוסיפו לנסות ומש״ה לא רצה משה לשלח אנשי ישראל שמא יראו השלוחים כמה המה נפחדים ונמוגים כאשר כן היה באמת. והיו ישראל מתאמצים ללכת בלי פחד מחרב אדום. והיה צריך למשה להלוך נגד רוחם. ע״כ ראה לשלוח מאוה״ע שלא שמו לב כי אם לדעת תשובת המלך. והיו סבורים ישראל שבאמת לבם ברי עליהם. ושוב לא עלה על לב להלוך בע״כ וע׳ בסמוך: