וידעתם את תנואתי. באשר יהי׳ לפלא זה המשך הרב. ולא שייך לומר כי הוא בתורת מדה כנגד מדה. שהרי להדור החדש אין מגיע עונש. וא״כ הרי טוב היה שימותו כל אותו הדור במשך קצר. והבנים יכנסו לארץ. ע״ז השיב וידעתם את תנואתי. עוד תגיע שעה שתדעו טעם שאני מניא אתכם הרבה. והוא מה שפירש משה רבינו לישראל בערבות מואב. כמבואר בספר דברים א׳ ב׳ ג׳. ובדרך כלל הוא על יסוד א׳ ללמדנו אורח הגלות והפזור. ולא הודיעם כאן. שלא לשבר לבבם בלי תועלת. ודיה לצרה זו של אותה שעה שנגזר גלות במדבר ארבעים שנה. אבל בעבר הירדן הי׳ בא ההכרח להודיעם כדי לגלות להם כח התלמוד ופלפולה ש״ת שהחל לבאר בעבר הירדן. וע״ז היה יסוד כל ספר דברים כמו שיבואר במקומו שהיה ההכרח בשביל עת הגלות [והיינו דאי׳ בירו׳ הוריות פ״ג ה״ח ר״י דסכנין בשם ר׳ לוי משה שצפה ברוה״ק שעתידין ישראל להסתבך במלכיות וראשיהן עומדין על גביהן הקדים ראשים לזקנים]:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 14 · פסוק 34
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2