וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. רבינו הגר״א בס׳ א״ר פ״א דאהלות מפרש דהיינו ט״מ שנוגע בכלי נעשה הכלי אב הטומאה וטמא שבעה כמו הטמא דכמו דחרב ה״ה כחלל להיות אבי אבות כך מגע ט״מ נעשה אה״ט. והיינו דתנן שם ארבעה טמאים במת. אבל והנפש הנוגעת במי שנגע במת תטמא עד הערב. ולא נעשה אה״ט. וזה הפי׳ יפה לדעת הרמב״ם וסיעתו דחרב ה״ה כחלל בכל כלי שטף הוא. אבל לשיטת התוס׳ דדוקא חרב שהוא כלי מתכת אאל״כ. אלא ה״פ וכל אשר יגע בו הטמא. אפילו כלי חרס יטמא לעולם. אבל והנפש הנוגעת. וכש״כ כלי שטף דקיל מאדם לקבל טומאה דטמא עד הערב:
קריאה במקור
העמק דבר על במדבר · פרק 19 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1746138d43beaf69a4a44747b845168548e3055d8752ca1a09ca8f114d0a59d2