מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 31

[לא] וכן בדרז"ל (פסחים דף יב) בשמי קורה, ועיין בס' השם בשער הראשון מה שכתב הח' ז"ל "יתכן להיות שמים רמז לשני נקודות מחברת השנים הגלגלים הגבוהים הנקראים ראש התלי וזנבו (עיין למעלה יהל אור הערה (צ, צז) וכן כתב הח' ז"ל (שמות יב, ו) "וככה שמים כי הם שני סדני הגלגל שהם כמו מסמרות נטועים שעליהם משענות הגלגל, וככה "לנטוע שמים" (ישעי' נא, טז), וכבר פירשתי בס' השם הנכבד כי שמים מגזרת "שם ישר נכח עמו" (איוב כג, ז) רמז לשני מקומות", וכן בפי' (לתה' קטו טז) "השמים אמר ר' משה, כי השמים כמו מקום, ואני כבר פירשתי בס' השם, כי שמים על מתכונת שנים וגזרתו "משם" בעבור שני מקומות בסדן (רצונו שני הקוטבים) שהם נטועים, וכן כתוב "לנטוע שמים וליסד ארץ" (ישעי' נא טז)", והרד"ק פי' שמים, שם מים, ולהתחברות שתי ממי"ן חסרו האחת כמו שעשו במלת "ירבעל" (שופ' ו לב) מן ירב בעל, "ירבשת" (ש"ב יא כא) מן ירב בו הבשת, "ויקרא אלהים לרקיע שמים" כלומר שם מים, ונקראו השמים העליונים על שם הרקיע כמו כן שמים, וכן בדרז"ל: (חגיגה יב א) מאי שמים, אמר ר' יוסי בר חנינא שם מים, וכן פי' רש"י ז"ל והרדי"א פי' כי השמים יורה על השכלים הנבדלים למדרגותיהם, והגרם השמימי המתנועע הראשון, ורנה"ו פי' כי מלת השמים כוללת הנמצאים העליונים כולם, המאורות הטהורות, והקדושים שוכני מרום, וחוג הכוכבים וההיקף שבו מהלכי כוכבי אור, וחמה ולבנה עד המים אשר מעל השמים, והנה מצינו על האויר, "ויקרא אלהים לרקיע שמים", ועל המקום שנתונים בו חמה ולבנה וכוכבים, ויתן אותם אלהים ברקיע השמים, כל מאורי אור בשמים, ועל חוג הכוכבים העליונים,"הבט נא השמימה וספור את הכוכבים" ועל המרומים שממעל להן "הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו" (איוב טו, טו) ועל גבוהים מעל גבוהים, "ואתה תשמע השמים מכון שבתך" (מ"א כח לב) "ד' בשמים הכין כסאו" (תה' קג יט) וע"ד המשל הושאל גם לגובה נשמת החכמים במעלה על נשמת ההמו. וע"כ אמר "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דבר' לב א):