מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 23 · פירוש 22

[כב] הרה"ג מ' שי"ר במכתב הקדמתו לתשובת גאונים קדמונים (ברלין תרח) מביא שם (דף ח ב) לשון גאון (שלפ"ד הוא רב שר שלום בסורא) שכתב וז"ל "מעשה הארון בעבור המלאך שהיה מהלך לפניהם שהארון המלאך שנאמר (יהושע ג יח) הנה ארון הברית (אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן) ע"כ. ר"ל שהארון בעצמו הוא האדון, בעבור שהוא המלאך העובר לפניכם, שכן כתוב במקום אחר (שמות כג כ) הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו וגו' כי ילך מלאכי לפניך ע"כ. א"כ המלאך כמו אדון שלהם העובר לפניהם, וכן היה הארון באמת אח"כ עובר לפניהם תמיד עד כבישת הארץ, והנה כבר מביא הראב"ע (שם) בפי' דעה זו וז"ל "י"א כי המלאך ס"ת בעבור כי שמי בקרבו, ואחרים אמרו ארון הברית, ופי' ושמע בקולו הכתוב בו, ואמרו לא ישא בשם לפשעכם, וכל אלה דברי רוח ע"כ, ואצלנו אין אלו דברי רוח קל מתנודד רק דברי רוח עליון צח וקיים, כי הנה המקראות ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה', ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל (במד' י) יחזקו מאד דברי הגאון ואשר יקרא שמה בשם ד' הוא מה שאמר פה כי שמי בקרבו, וכו' והנה שני הפירושים שמביא הראב"ע לאחד אצלנו יחשבו וכמה שנראה גם מדבריו במ"ש "ופירשו ושמע בקולו הכתוב בו", ומוסב זה על שניהם ור"ל על ספר תורה הנתון בארון, והם הם דברי הגאון כפי דעתנו ועל מלאך הזה אמר הכתוב הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך (צאתך ממצרים) ולהביאך אל המקום אשר הכינותי וכו', וע"ז כתב הרה"ג מ' מתתיהו שטראשון בהערה 5 למכתבו שכתב להח' רשי"פ (קריה נאמנה) ואף שדבריו נעימים מאוד וכמעט אינה צריכים חיזוק, עכ"ז מצאתי להעיר עיי"ש שהאריך בזה, והביא שכן הוא דעת הכוזרי ואחריו הרד"ק ובעל העקרים, ועוד הביא ראיותיו מכמה פסוקים שהתבונן מהם וכתב כמעט יש לתמוה על החכמים הגדולים האלה שלא שתו לבם להם להביאם לראיה ע"כ. ועיין בפס"ז שמביא הדעה בשם דורשי רשומות, והרדי"א הביא הדעה בשם חכמי הקראים ובאמת כי כן פי' ר' אהרן הראשון (המבחר), ופירש שם הטירת כסף שזה האומר הוא ר' יעקב בעל העשר, וכן ר' אהרן השני (כתר תורה) והוא מיחס את המאמר לר' יפת: