מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 18 · פירוש 30

[ל] והעקידה (בראשית שער העשירי) פי' "כי הכל ידע כל חלק על דרך כל לא דרך חלק, כי הוא היפך האדם שידיעת החלק הוא דרך לו לידיעת הכל, אמנם הוא ית׳ יודע הכל דרך כל, יראה החלקים ידועים אצלו מפני ידיעתו הכל", ופי' לפירושו, ר"ל שהשי"ת שהוא הכל ידע כל הדברים הפרטים ע"י ובאמצעות ידיעות הכללים, וזה "דרך כל", אבל לא הכללים ע"י ידיעת החלקים כמשפט בני אדם, וזש"א "לא דרך חלק" ושם (שער יט) "והרמב"ן ז״ל כתב, והראב"ע ז"ל אמר בו סוד מילדי נכרים יספיקו בו, ואני ארמוז לך דעת מקבלי האמת וכו׳ ואלו ואלו הם דברי סתר וכו' ולכן לבבי לא כן ידמה בכוונתו רק מה שיראה שרמז אליו הרמב"ן ז"ל בשהוא סוד לקוח מילדי הפילוסופים האומרים שהוא יתעלה יודע הנמצאות בכללותם לא באישיהם, אלא שהראב"ע לא כן יחשוב, אלא שהוא יודע גם החלקים, רק שידיעתו אותם הוא בהיפך ידיעת האדם, וזה שהאדם מצד השיגו והכירו בחלקיים תחילה יגיע אל ידיעת הכללות השכלית, אמנם הוא ית׳ יודע החלקיים המורגשים מצד יודעו הכללים המושכלים, כמו שמבואר בשער העשירי, והוא מה שאמר הראב"ע, כי הכל ידע כל חלק על דרך כל, והכוונה שידיעתו הכל הוא כדרך לו לדעת החלק ולא ההיפך, ואמר שזה הסוד נרמז בכאן באומרו הכצעקתה הבאה אלי עשו וגו׳, לומר שאם הי׳ הכל ברעה הזאת או קצתם ארדה לדעת אותו כי הכל גלוי וידוע אצלי, וענין הירידה לדעת הוא מה שיודע החלקיות מידיעת הכללות, לא זולת, והוא מ"ש במאמר "האף תספה צדיק״ לומר שלא היה מקום העיון אם עשו אם לא, אלא על כללם או חלקיותם, ואם לכך כיון הוא דעת נכון", וכן ביאר המקו"ח כוונתו "שבעבור היות ידיעת ד׳ בחלקים ובאישים הפרטים רק ע"י ידיעתו הכללים, ורק מהם תרד ידיעתו ד״מ אל החלקים למטה, כי הכללים בבחינת החלקים הם כעליון בבחינת התחתון, ע"כ כנה הכתוב ידיעת הי"ת וחקירתו ד"מ לדעת אם חטאו כל אנשי סדום או רק מקצתם במאמר "ארדה נא ואראה" וע"ז אמר הרב (בעל העקידה) כי אם לזאת כוון הראב"ע מסכמת דעתו לאמונתינו האמיתית". ור"י רייפמאן פי׳, שהיוצר יודע כל היצורים בבחינת צורתם המושכלת הכוללת שמעמדת אותם: