[ז] וכ"כ אבודרהם בסדר תפלות של תעניות, וז"ל "וכשאומר ויקרא בשם ד', צריך להפסיק מעט בין בשם לד', כי בפסוק הוא בטרחא, ורוב ההמון טועים בזה", וכן רוו"ה במחזור שלו יאמר, "דע כי בעל הטעמים הטעים מלת בשם בטפחא להפרידו מן השם, ולהורות שהשם הוא הקורא בשם, לכן יש להפסיק קצת בין מלת בשם למלת ד', ורוב ההמון טועים בזה", ודעת אונקלס אינו כן שתרגם "בשמא דה'", ורש"י ז"ל הסכים עמו, ויהיה פי' שמשה הוא הקורא בשם ד', שאילו היה השם הקורא, היה מתורגם וקרא בשמא השם, והנה לדעת בעל הטעמים יחסר ד' השני שהוא הנשוא, ולדעת אונקלס יחסר ד' הראשון שהוא הנושא, ועיין במקו"ב רש"י מה שהבאתי מס' הזכרון שמצא בנוסחא ישינה מאד וקרא בשמא ד' בלי דל"ת ועתה יתאימו יחד כל הפירושים:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 34 · פירוש 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006