מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 3 · פירוש 68

[סח] בעל הפרדס הביאו העקידה בראשית שער העשירי, אחז בלהט החרב זה הפירוש, וכתב בין השוכנים באקלמים הצפוניים כמונו היום, ובין קו משוה היום, היום מפסיק המקום אשר רחבו כ"ד מעלות, כי כשהשמש במקום ההוא עד שיגיע אל רוחב כ' מעלות שהם מזלות תאומים וסרטן יהיה השמש מתעכב לשם תמיד ושורף כנגד ראשם, ולסבה זו אין יכולת לשום בריה לעבור לשם, וע"ז העיר במקו"ח המפרש להעקדה "זה נמשך לדעת הקדמונים אשר חשבו כי באמצע כדור הארץ כ"ג מעלות וחצי למעלה מקו המשוה לצד צפון, וכן למטה לצד דרום לא יוכלו בני אדם לדור בעבור רוב החום הנמצא שם, יען כי השמש הנצב בשמים כמעט תמיד לעומת המקום הזה שולח קרניו כמעט נוכח לראשו, אבל זה כארבע מאות שנה נסעו שמה קצת מיושבי איראפע, ומאז נודע בנסיון כי גם שם יסד ד' בחכמתו שיתקרר האויר ע"י הרוחות הנושבות שם הנקראות בשם, עד היותו ראוי לשבת בני אדם השוכנים שם בטח ושאנן בהשקט ונועם", וכן כתב הרדי"א שהדעת הזה הכחיש אנ"ס ואמר שיהי' ראוי שיהי' תחת קו השוה ישוב יותר טוב משאר המקומות, ושאין נכחיות השמש שם שורף כמו שישרוף בהתמדת הנכחיות והקורבה לנו, וצדקו דבריו באמת, כי הנה היום הזה הולכים אניות רבות ממלכות פורטוגאל אשר בקצה המערב לארץ כוש ועוברים תחת קו השוה ומצאו שם ישוב בני אדם, וארץ זבת חלב ודבש, כמו שהוא מבואר אצלם, והח' ז"ל בפי' (תהלים קז ג) ע"פ "ומארצות קבצם ממזרח וממערב" כתב "הזכיר מזרח ומערב, כי כן היישוב מן הקצה אל הקצה, והזכיר מצפון, כי שם כל היישוב, ולא הזכיר דרום בעבור חום השמש אין שם יישוב בראיות גמורות", ובימינו נתברר והכל יודעים שהוא מיושב בכל חלקיו ונמצאו שם מדינות רבות וגדולות, אך גם לדעת הח' ז"ל שמפני חום השמש אין שם יישוב, הכתוב לא כיון לזה: