[יא] והרדי"א השיג ע"ז וכתב, איך קראה לדם הנדות עדנה, כי הוא באמת צער וענוי גדול לנשים לא עדון, ועדנה אינו מלשון זמן, ודעתו שהיתה הוא לשון עבר כפשוטו, ועדנה אמרה על הזווג שנקרא כן מפני שיתענגו בו הזכר והנקבה, ולכן אמרה שרה בתמיהה, וכי אחרי בלותי היתה לי עדנת הזווג באמתלא, כי כבר חדלתי להיות לאיש מפאת זקנתי, ונראה שלהפי׳ הזה נטה גם הרמבמ״ן בתרגומו ועיין ביאור שד"ל מה שכתב ע"ז ׃
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 18 · פירוש 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006