[ב] והרמב"ן השיג ע"ז וכתב כי אין צורך כי כל ביאה באונסה תקרא ענוי, וכן "לא תתעמר בה תחת אשר עניתה" (דבר' כא יד), וכן את פלגשי ענו ותמת (שופ' כ ה), ויגיד הכתוב כי היתה אנוסה ולא נתרצית לנשיא הארץ לספר בשבחה, (ובב"ר פ' פ ילקוט רמז קלד) "וישכב כדרכה ויענה שלא כדרכה" ועיין (יומא עז ב וברש"י ד"ה "מביאות") וכן בפי' רש"י על התורה, ואפשר שכוונתו לתרץ אמרו בתחלה וישכב אותה ואח"כ ויענה, ולפי' הרמב"ן ז"ל היה לו לומר ויענה וישכב אותה, וכן פי' הרלב"ג בתחלת דבריו וכתב "אפשר שהי' בא עליה שלא כדרכה כמו שאז"ל, כי אנשי המקומות ההם הי' מתגאלים מאוד בעריות ועיין בס' אמונת חכמים (פ' טו) שמפרש הטעם שבדינה אמר הכתוב וישכב אותה ויענה, ובתמר אמר הכתוב להיפך ויענה וישכב אותה עיי"ש:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 34 · פירוש 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006