מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 28

[כח] דעתו שהשמים והארץ בפ' הזה, הם הרקיע שהוא האויר, והיבשה שהם מפורסמים ונראים לעין, ע"כ בא בהם ה"א הידיעה וע"ז כתב הרדי"א, "הראב"ע פי' שם שמים על יסוד האויר, נמשך לדעתו שכבר הודעתיך שלא נזכר במע"ב דבר מהעליונים, עד שפי' בשמים ושמי השמים, יסוד האויר ויסוד האש אשר עליו, כמו שביאר בפי' (לתה' קמח ב) והוא דעת בעלי הסבוב התכוניים", ובשיטה ראשונה "ופי' את השמים הם העליונים על הרקיע, ואת הארץ שהיתה מכוסה במים, כי גלגל האש למעלה על גלגל הרוח, והוא למעלה על גלגל המים, והארץ היא תחת תהום, ובחפץ השם יבשה הרוח קצה מהמים המכסים את הארץ, וכן כתוב "בל ישובון לכסות את הארץ" (תה' קד, ט) והשמים העליונים נקראו על לשון שנים בעבור שני מקומות התחברות הגלגלים הגבוהים הנקראים ראש התלי וזנבו, או בעבור היות חצי השמים לעולם למעלה מהארץ, והחצי למטה, או בעבור שני סדני הגלגל", ועיין בפי' הח' ז"ל (עמוס ה, ח), והרדי"א אחר שהביא דעת המורה שהשמים הנזכרים בזה הפ' הראשון, הם הגרמים שמימים המתנועעים בסבוב, כתב "וגם רש"י כפי הנראה מדבריו יסכים עמו", יאמר "וגם הראב"ע בשטתו האחרת שעשה בפי' התורה מסכים לזה, אם להסביר פנים, לפרסום פסוקי התורה, או שחזר מדעתו הראשון", והביא המאמר הזה משיטתו הראשונה, וסיים "ומכאן לקח האפודי שכתב שנקראו הגלגלים שמים, מלשון שם, שמורה על המקום הקיים והמוגבל, והקיום וההגבלה הוא כפי קוטבי התנועה היומית, כי הם לבד קיימים, ויורמז אליהם במלת שם", ועיין בס' (דרכה של תורה להח' פיניליש צד 208 בהערה) שיאמר שדעת הח' ז"ל בזה לפרש רק ה"א הידיעה, ואמר (דעתו על הרא"ק שהוא יפרש כן) "כי על אלה הנראים ידבר" בא לשלול עולם המלאכים הבלתי נראים, אעפ"י שגם הם נקראו שמים, ככתוב הללו את ד' מן השמים וגו' הללוהו כל מלאכיו (תה' קמח, ב) וז"ל שר העדולמי (התירוש פ"א אות ח בהערה שם) "ויפרש (פי' שהח' ז"ל יפרש) שהידיעה בהזכרה ראשונה באה, יען שכונת הכתוב כמדבר אל הקורא בתורה לאמר, אותם השמים והארץ שאתה רואה מציאותם עתה, דע שאינם מקדמי קדם ובלי התחלה, אבל האלהים ברא אותם בראשית, וכן הוא באמת פשט הכתוב, וכמה נתעו במח"כ מפרשי הראב"ע בכוונת דבריו אלה עד שהתעו גם את דעת הח' (רא"ק (כמו שראיתי מובא בשמו בס' דרכה של תורה להח' פיניליש) לתלות בוקי סריקי בהראב"ע ז"ל, ולפלא שגם הח' פיניליש המכה על קדקדו שם. גם הוא לא עמד על הכונה הפשוטה והרצויה הזאת עכ"ל, ועפי"ז פירשתי ביהל אור: