[ח] עיין יהל אור, והנה לדעת הרמב"ם הוא מוסק, דם הצרור בחיה שבהודו, והראב"ד השיגו דאיך יתכן שיקטיר דם טמאה, וכתב הכ"מ שנשתנה לעפר, ודעת הראב"ד שהוא מין עשב או עץ מריח ודרור היינו נקי מתערובת, והרמב"ן העלה שהוא הבושם הנקרא בלשון רומי מיר"א וכל הלשונות עברית וארמית וגם הערבית שוות בו, וכן דעת בעל שלטי הגבורים שהוא המירה מין ליחה או מיץ היוצא מאילן הצומח בארצות הערב דומה לקוץ המצרי הנקרא בלשון יון אקאנ"ט, וכן כתב בעל הואיל משה, שהוא שרף הנוטף מאחד עצי ארץ ערב, ואולי נגזר שמו משם מַר שענינו טפה (ישעי' מ טו) ויש ממנו נוטף ע"י חריצים בקליפה הנעשים בידי אדם והוא הגרוע בעוד שהנוטף מעצמו הוא המשובח, ונקרא כאן בשם דרור, שענינו יוצא חפשי מעצמו עד שקרא לצפור המבקש לו בסתיו אקלימים חמים לשכנו דרור לפי שבן חורין הוא:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 30 · פירוש 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006