[מח] והרדי"א כתב כי שם בן ארבע אותיות הוא שם מלא, להיותו ציור כללי לכל הנמצאים, והנה לא נזכר בששת ימי בראשית, לפי שעדיין לא נברא אדם, ולא היה בעבור זה העולה מלא שמבלתי אדם לא היו הנבראים עדיין בשלמותם אבל הזכיר שם אלהים, והוא רמז למשפיע, ואחר בריאת אדם שכבר העולה מלא מכל הנמצאים העתידים להיות, עד שנולדו הבנים נזכר עם שם אלהים המשפיע שם בן ד' אותיות, ובס' (יסוד מורא שער יב) כתב הת' ז"ל "ונקרא השם הנככד עם אלהים עד שנולד קין, וכראות חוה כי מין האדם עומד בהוליד קין, ע"כ אמרה קניתי איש את ד', פי' לבדו בלי מלת אלהים, (ועיין למטה ד א):
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 2 · פירוש 48
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006