[ט] כי הלבנה והאבן אחד הם, שנאמר ותהי להם הלבנה לאבן (ברא' יא ג) וע"ז כתב הרדי"א, ובלי ספק צדקו דבריו בפי' לבנה שהוא אבן, ושאינו מגזרת לובן, אבל לא צדקו בפי' ספיר, כי הוא אינו אדום, אלא נעדר המראים, וע"כ הוא מקבל את המראים כולם, והראיה שהביא אינה מחויבת, כי הכתוב הגיד שהיו אדומים כפנינים וזכים כספיר, והוא אמרו זכו נזיריה משלג צחו מחלב בזכותם, ועם זה אדמו עצם מפנינים, ולפי שיש אדם עכור, ואדום זך ובהיר, הגיד שהיה ספיר גזרתם, רוצה לומר שהיו זכים כמו הספיר, ע"כ, והנה לדעתו שהספיר אין לו מראה מיוחד, אך מקבל כלל המראים, כמו שהחומר מקבל כלל הצורות, פושט צורה ולובש צורה:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 24 · פירוש 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006