מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 34 · פירוש 27

[כז] והנה הקראים ברצונם לעור עיני ההמון ולמשוך לכתותיהם העם ההולכים בחושך החמירו בדברים הרבה ואמרו שבעלי הקבלה (כן יכנו את חז"ל והרבנים שלנו) מקילים בחומרות התורה, ואסרו בן פקועה ואמה יחד (אדרת אליהו לבשיצי ה' שחיטה פ"י) אסרו תרנגלת (באמרם שהיא נקראת דוכיפת) אסרו עריות הרבה, והחמירו דברים הרבה בשבת, אסרו להדליק את הנר בליל שבת, ושלא ליכנס לבית שהנר דולק, ואסרו לאכול חמין, ואסרו תשה"מ בשבת, ודרשו בחריש ובקציר בגלוי פנים שהאזהרה על החרישה באשה (אשכול הכפר להדסי, אדרת אליהו לבשיצי, ס' המצות לענן הנשיא הוצ' הרה"ח ד"ר א"א הרכבי) וכנגד זה תיקן עזרא נגד בעלי מקרא הקדמונים לאכול שום בערב שבת משום עונה (ב"ק פב א, ועיין רש"י נדרים לא א, ד"ה "אסור בישראל"). וענן אסר לבוא על אשה מעת שנקלט הזרע (אצל האשה) ועד שתלד אסורה להזקק לבעלה (ס' המצות הנ"ל צד 60 ועיי"ש הערה 5), ונמצא לו עוד שאסר לבוא על אשה הרה אחרי ג' חדשים להריונה (ס' המצות הנ"ל צד 130) וביאר הכתוב ואל ההרים לא אכל (יחז' טו) על תשמיש המעוברת (ההרים בהוראת ההרות) וכדעת ענן נמצא אצל הח' לוי בן יפת הלוי, ואצל הח' יעקב בן ראושן בס' העושר, שלא תשכב עם אשה הרה (ס' המצות הנ"ל צד 155) ועיין קרני אור בראשית לב לג הערה כט, מה שהבאתי מהטירת כסף, וטעה הטירת כסף שם, שפי' שזה המהפך הוא יכול להיות מן מפרשי הכופרים בתורה, ולא ידע כי בנפשו הוא, שזה המפרש הוא הדסי באשכול הכפר דף צא ב: