[כא] וכן פי' הרמב"ן וכתב, והטעם שעקרו עיר מוקפת חומה אחרי הרגם אנשיה, ויהיה עקרו מן "ועקרון תעקר" (צפניה ב ד) והרש"ד השיג ע"ז וכתב, שכפי הנראה אין לשון עקירה נופל על ענין חורבן הערים והארצות עיי"ש, והרלב"ג פי' שור ממש, והמשיל האדם החזק מאוד לשור, כי הוא חזק מאוד, וזה מפורסם בעניינו, ונכון בזה שבאפם הרגו האנשים, וכן בהראותם שהם ברצון עמהם יעקרו וישחיתו התקיפים שבהם, וי"מ "עקרו שור", שהי' מעקרין הבהמות ומובא (בג', ע"ז יג א) איזהו עיקור ? מנשר פרסותיה מן הארכובה ולמטה עיי"ש, וכן היה דרכם לפנים במלחמה לנשר פרסות הבהמה של שונאי הנלחם אתו מן הארכובה ולמטה, וכן כתב הרד"ק בשרש שור "אעפ"י שלקחו את צאנם, ואת בקרם, ואת חמוריהם, אפשר שלקחו מקצתם, ועקרו מקצתם, כי למשא היה להם לקחת כל בהמת העיר והם הי' הולכים כבורחים":
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 49 · פירוש 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006