מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 19

[יט] כן פי' הח' ז"ל בשיטה ראשונה הבאתי למעלה (יהל אור הערה מ"ג) "וקדושי הארץ המקימים משפטי אלהים בארץ, גם הם נקראים אלהים ובני עליון" וכן פי' (שמות ד' י"ד) "אין אלהים בכל המקרא רק השם הנכבד, או מלאכיו הקדושים, כי על ידם יראו מעשי ד' בארץ, או קדושי מטה העושים משפטי אלהים בארץ, וכל אלהים שהוא ע"ז, דבר הכתוב ככה לפי מחשבת העובדים, כמו "אל חנניא הנביא" (ירמי' כח ה) והסכים עמו הרדי"א ז"ל בהשגתו על הרמב"ם ז"ל שכתב, ואמנם אם השופטים ג"כ נקראו בשם אלהים, יש בו אצלי ספק גדול, כי הנה עם היות שהמתרגם אונקלס בפ' "והגישו אדוניו אל אלהים" (שמות כ"א ו') "עד האלהים יבא דבר שניהם" (שם כ"ב ח') תרגם דיינא, דיינא, ונמשכו אחריו המפרשים ז"ל כולם, עד שחשב הרב המורה, שהנחתו הראשונה של שם אלהים הוא לשופטים, נראה לי שאין הדבר כן, כי הנה התורה האלהית תמיד קראה לשופטים בשם שופטים, ולא בשם אלהים, ולא כיון הכתוב לקרוא את הדיינים בשם אלהים אלא להגיד שישפוטו הכל בדין האלהי, והמשפט ההוא להיותו אלהי כפי התורה והמצות קראו הכתוב אלהים ע"ד "אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט" (תה' פ"ב א') ר"ל בקרב עדת הדיינים שזכר ישפט האלהים, וכל שופטי מדינה ומדינה, כאשר ישפוטו הדין כדת המלכות יאמרו שהמלך מצוה זה ומעניש זה, ויקרא למקום משפטם "חצר המלך" אעפ"י שאין המלך שם, כן הענין "והגישו אדוניו אל האלהים", וכדומה לו שיגיש אותו למשפט האלהים, וכבר הציץ ע"ז הראב"ע ז"ל שכתב בפי' והגישו אדוניו אל האלהים", פי' מלת אלהים מקיימי מצות אלהים בארץ, ועיין (למעלה קרני אור הערה ט'):