מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 12 · פירוש 9

[ט] עיין בס' מעשה ד' מעשה אבות פ"ג מה שכתב ע"ז, ועיין כ"ח מחברת ז' מכתב ג ממכתבי שד"ל מה שמביא מר"י החסיד פי' על הפסוק הזה, ומה שר"י החסיד יגלה הסוד מה שכוון הח' ז"ל ומה שתמה שד"ל ע"ז, ועיין בית האוצר לשכה ב צד 129, ואמרתי להביא פה מפירושי המפרשים הגדולים על הפ' הזה, רש"י ז"ל פי' כי מתחלה היתה הארץ לבני שם, והכנעני אז בעת ההיא היה הולך וכובש את א"י מזרעו של שם, הרמב"ן פי', והכנעני אז בארץ, כי אברם בא בארץ כנען ולא הראהו לו השם הארץ אשר יעדו ועבר עד מקום שכם, והכנעני הגוי המר והנמהר אז בארץ, ואברם ירא ממנו, ולכן לא בנה מזבח לד', ובבואו במקום שכם באלון מורה נראה אליו השם ונתן לו הארץ וסרה יראתו, או"ת "וכנענאה בְכֵן בארעא" וכוונתו שהכנעני היה ג"כ בארץ, אבל לא למעט שעתה איננו בארץ, הרד"ק יפרש, מה שאמר אז בארץ להודיע מעשה האל ורצונו לאוהביו, כי אברם היה עובר בארץ עם מקנה רב מאוד, והי' רועים במרעה ארץ בכל מקום שהיה עובר שם, ובעלי מקומות המרעה לא הי' אומרים לו דבר, וזה היה דבר גדול ומעשה נס מאת האל, והכיר אברם בזה, כי היה מקיים לו האל מה שייעדו האל בברכה, רנה"ו פי', כי אין והכנעני על תולדות כנען יושבי הארץ כמו החתי, והחוי והיבוסי, כי היא ארץ מושבותם, וידענו שהי' אז בארץ גם אח"כ עד ימי יהושע, אבל פירושו כמו "ואחר נפוצו משפחות הכנעני" (למעלה יו"ד יח) שקרא כנענים היושבים בכל הארצות שהפיצו משם בני כנען, ועיקר שם כנעני הניחו על יושבי צידון וסביבותיה שלקחו פלשתים מבני כנען, כי לפי שצידון בכור כנען היה, יאות לקרוא ליושבי ארצו בשם כנענים כי נלחמו עמים רבים עם בני כנען ולקחו ממושבותם והתישבו בהם, וכולם נקראים כנענים, ועליהן אמר, והכנעני אז בארץ, שבעת ההיא פשטו בארץ שבאו מצידון ומהר הלבנון אל הארץ לשלול שלל ולבוז בז, וירא אברם לעבור ממקומו והלאה, ורוו"ה כתב כי בבוא אברם בארץ מצא הכנעני שנפל מקרוב לתוכה והתישב בתחום הזה שבא שם אברהם, וזהו והכנעני אז בארץ, בתחום הזה (קרייז) ובעוד שהתגורר אברם במצרים, נפל גם הפריזי לתוכה, והתישב בסביבות שכם, כמו שנאמר אחר שוב אברם לארץ, והכנעני והפריזי אז יושב בארץ (למטה יג ז), וכמו שאמר יעקב בשבתו בתחום שכם, "עכרתם אתי להבאישני וגו' בכנעני ובפריזי וגו'" (למטה לד ל), שד"ל בביאורו על התורה כתב, מפני שהוא בא לומר אח"כ "לזרעך אתן את הארץ הזאת", הקדים להודיע לישראל, כי גם בימי אברהם היתה הארץ ההיא ביד כנען שלא יחשבו שאולי בימים ההם היתה ביד אומה אחרת רעה וחטאה, ושהוריש האומה ההיא, ונתן ארצה לכנעני, וא"כ יקשה לקחתה מידם, כי ירושה להם נתנה ד', לכן הקדים והודיעם, כי כשהבטיח ד' לאברהם ירושת הארץ כבר היתה ביד הכנעני, ובבית האוצר לשכה ב פי' בענין אחר עיי"ש: