[א] וכן הוא דעת בה"ג שלא מנה האמונה באלהות מצוה כלל, והרמב"ן ז"ל הביא ראיה לבה"ג מאמר המכילתא (מכילתא יתרו פ"ו) "כשם שקבלתם מלכותי קבלו גזרותי" הנה עשו קבלת המלכות ענין בפני עצמו, והמצות הנגזרות מאתו ית' ענין אחר, וכן דעת הרב ן' חסדאי בתחלת ספרו אור ד' וכן דעת הרדי"א, שדבור אנכי ד' אלהיך אינו מצוה לא אמוניית ולא מעשית, אבל הקדמה למצות ולאזהרות שיאמר בשאר הדבורים, וענינו להודיעם מי הוא המדבר אתם, ועיין עקידה שער מה ועיין למטה קרני אור הערה כא, ולדעת הרמב"ם (ס' המצות מ"ע, מצוה א) כי דבור אנכי הוא מן המנין, וכן הרמב"ן בהשגותיו למצות ל"ת, חזר והסכים למנותה מצוה כדעת הרמב"ם:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 20 · פירוש 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006