[א] הכתוב יאמר "ויכלו השמים והארץ וכל צבאם", על השמים לבד נאמר וכל צבאם, שבארץ אין צבא כ"א בבני אדם רבים הנאספים, ולא בשר בע"ח, ושם לא הי' אלא אדם ואשתו (רוו"ה) מלת השמים והארץ, לא על הרקיע והיבשה לבד שנזכרו ביום השני והשלישי, אלא השמים ושמי השמים, וגבוה על גבוה, המרומים והמעונות העליונות, וכן הארץ וכל יסודותיה, ותקן החשך ותהו ובהו, וכן כל צבאם, צבאות הארץ הם דגי הים ועוף השמים, ובהמה וחיה ורמש והאדם, וצבא השמים, הם המאורות והכוכבים וצבאות השמים והמלאכים (רנה"ו) וכן פי' הרמב"ן שבכלל צבאם המלאכים, וכתב שד"ל ונראה שצבא ענינו קבוץ דברים המתיחסים לדבר אחד, וכאן יורה קבוץ כלל הנמצאים המתיחסים לשמים ולארץ:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 2 · פירוש 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006