[לא] והותר כל אלו הספיקות לפי דעתי, שהיה מנהג בדורות ההם שכשאיש מאומה אחת נושא אשה מאומה אחרת חולקים הבנים, לוקח הבעל הבן הראשון ומנהיג אותו כפי דתו ומנהג אומתו, ולוקחת היא הבן השני, ומנהיגה אותו כפי אומתה, ולפעמים עושים ג"כ בשמות, ולזה אמר ביהודה ותלד בן ויקרא את שמו ער (ברא' לח ג) אמר כאן ויקרא לשון זכר לומר לך שיהודה קראו כן, ואמר עוד ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן, ואמר ותקרא לשון נקבה שהיא קראה לו כן, ואמר עוד ותוסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה לשון נקבה, שאשתו קראה שמו שלה, והיה ראוי שיהודה יקרא שמו שלה כפי זה הדרך ולא היא, לזה השיב הפ' הטעם שלא קרא יהודה לבן השלישי שם לבי שלא היה הוא במקום שנולד אלא בכזיב (ר"י קארו):
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · שמות · פרק 4 · פירוש 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006