קריאה במקור

מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 25 · פירוש 33

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
[יט] עיקר הנחת המלה הזאת על העייפות, ולפי שהעיף צמא למים קראו בדרך ההשאלה לצמא עיף, ואעפ"י שאין בו ענין העייפות, כ"א ענין הצמאה לבד, כמו שאמר "וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ, והנה עיף ונפשו שוקקה" (ישעי' כט ח) וכן הארץ הצמאה שלא ירד מטר עליה "בארץ ציה ועיף בלי מים" (תה' סג ב) (רש"ד) שרש "עיף" עף מלשון התעופפות שנתעופפו ופרחו חיי הנפש המכשירים התנועה, שעי"כ נכנס הגשם בתכונת החולשה, ונקרא זה האופן מן החולשה, ולפיכך נמצא בשמושי זה השם על הרוב שיזכיר ג"כ תרופת זה המין מן העיפות דהיינו לקיחת העיף מן המזונות הטובות הממלאים חסרון הליחות שיצאו מן הגוף כמו "הלעיטני נא כי עיף אנכי, שבא לו העיפות מחמת שנתחמם ונזדעזע ביותר ברדיפת החיות" (רש"פ). ואיתא במדרש שתעה בשדה כדרך צודי חיות שהולכים ביערים לצוד והיתה נפשו עיפה מעינוי הדרך, ומצא את יעקב בשדה רועה בצאן אביו, וע"כ אמר הנה אנכי הולך למות שאין כאן מי שישיב נפשי אלא הוא, וניחא נמי שאמר הלעיטני שעיפה נפשו מעינוי הדרך עד שלא יכול להשיב ידו אל פיו:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrkow, 1907-1911
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
הערות המהדורה
This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006