[א] וז"ל הח' ז"ל (צחות אות ד) "כי הנה לשון זכר יחיד הוא "אֶחָד" והיה ראוי להיות לשון נקבה "אַחֶדַת" ובעבור היות הדל"ת והתי"ו כאשר הם רפים קרובים במוצא, כבד על הלשון להחבירם, והנה חסרו הדל"ת ופתחו החי"ת להורות על לשון נקבה", ושם עוד "י"א שמלת "אחת" איננה מן "אחד", רק הם ב' מלות כטעם אחד, והם אַח ואֶחד והנה אחת מגזרת אַח" (פי' שתאמר אַח לזכר ואחת לנקבה) וכן הוא דעת הרד"ק בשרשיו שרש "אחד", שכתב שמלת אחת גזרה בפני עצמה ולא נגזרה ממלת אחד כי אם ממלת אח ועשה אח מאחת מאלה (יחז' יח י) ונאמר אח לזכר ואחת לנקבה, אבל מגזרת אחד לא מצאנו מלה לנקבה, ודעת הח' ז"ל לא כן הוא, וע' פירושו לקהלת (ז כז):
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 11 · פירוש 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006