[טו] עיין "יהל אור" ודבריו נובעין מהעקידה (וישב מקץ שער כט) וז"ל "ירצה הטעם למה שראיתי לגזור על אמיתת זה הענין כי ידעתיך איש חיל שר וחשוב בעיני המלך עד שידעתי שאם זכרתני אתך בתורת סימן ורושם זכרון באחד מהדברים שייטיב לך לעשות אותו אות זכרון בחותמך או בלבושך אז תוכל לעשות עמי חסד שתזכירני אל פרעה והוצאתני וגו', ואמר זה לפי שהזכרון הוא מהכחות הטבעיים אשר אין אדם שליט עליו, ואם ישכח מה יש לו לעשות, ולזה יש לו להעזר בתחבולה וכו', ואמר הכתוב ולא זכר שר המשקים את יוסף, ירצה שלא שם לו סימן לזכרון כמו שאמר לו "כי אם זכרתני אתך", ולזה וישכחהו", ודעת רז"ל (ב"ר פ' פח) שעשה פעולות שיזכור ולא הועיל לו וז"ל שם "כל היום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן, וקושר קשרים ומלאך בא ומתירן", פי' היה מתנה תנאים להזכיר את יוסף וקישר קשרים לסימן להזכירו מיד והמלאך התירן כדי שימשך הזמן עוד שנתים ימים (ולא כמו שפי' המ"כ והפי' המיוחס לרש"י ז"ל) ועיין ביפה תואר, ובפי' מהרז"ו ובחידושי הרש"ש והנה לדעת הח' ז"ל הזכירה בפה והביא ראיה מן "ומשא ד' לא תזכרו עוד" ומן
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 40 · פירוש 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006