קריאה במקור

מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 91

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
[צא] דשא הוא שם עצם כללי בו נכללו כל מיני הצמיחה, דבתחילת צמיחתן עדין אינן נכרים מאיזה מין המה, ומלת עשב שם עצם פרטי הוא, ולא יתכן ושייך לדבר רק עד אחר שגדל קצת וניכר מאיזה מין היא, ע"כ לא נוכל לאמר תעשיב הארץ כי מלת עשב, לא שייך לומר רק עד אחר שגדל קצת ולא בתחילת צמיחתן, ע"כ אמר תדשא הארץ דשא עשב, ואחר הצמיחה ניכר עשב פלוני, ודשא הוא תחלת הפעולה בעשב, לפיכך בא ממנו פעולה, כמו מן צמח, ולא בא כן מן עשב, ומלת תדשא כולל גם העצים, כי גם העצים בתחלת צמיחתם הם קטנים ורכים כדשאים, לכן מלת תדשא מושך עצמו ואחר עמו, וכן הוא פירושו, תדשא הארץ דשא ותדשא עץ פרי, ורנה"ו פי' כי דשא כולל כל ירק שאינו מזריע זרע וצומח מאליו, ועשב הוא הצמחים, שצריכין נטיעה והן למאכל, ושעור הכתוב כך הוא, תדשא הארץ דשא החציר, וכל מיני צמחים היוצאים מאליהן (ווילדע געוועכסע) וכן עשב מזריע זרע זרעונים וירקות שהן למאכל, והוא מזריע זרע שנטיעתן ע"י זרע היוצא מהן, והירקות יניחו לזרוע זרע, ומאותו הזרע יצמיחו לשנה האחרת עיי"ש שהאריך להביא ראיות ע"ז, ובמשנה התיחד למיני הירקות, ובא גם בלשון רבים "ועל הירקות אומר פרי האדמה, ר"י אומר בורא מיני דשאים" (ברכות ו, א):
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrkow, 1907-1911
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
הערות המהדורה
This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006