קריאה במקור

מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 25 · פירוש 38

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
[כד] והרד"ק כתב, כי לא היה שואל הציד לחסרון שהי' לו ממאכל כי עשיר גדול היה, ומקנה רב הי' לו, אלא שהזקנים נפשם קצה בהם, ומתאוים המאכלים ומבקשים דבר חדש מוטעם במאכלם, ובשר הציד מאכל חדש שאינו מזדמן תמיד כבשר הצאן והבקר, והעופות הגדלים בבית, לפיכך שאל יצחק מעשו בנו להביא ציד וייטיב לבו ויברכנו, והרלב"ג כתב, כי בקשת יצחק המטעמים לא היתה לאהבת הערבות חלילה לנביא מזה החסרון, אבל היתה כדי שתשלם למחשבתו התבודדות באיש המביא לו המטעמים בהפנותו מחשבתו בו באכלו אותם, כדי שיודיעו לו בנבואה אי זה ברכה ראויה לו כי זה מתנאי הנבואה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrkow, 1907-1911
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
הערות המהדורה
This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006