מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 9

[ט] אלהים הוא תואר למושל בדבר מן הדברים, ויכול עליו, והוא מלשון כח ואילות, וממנו "ואת אילי הארץ" (יחזקאל י"ז י"ג), ויאמר על האל ית' בהנחה ראשונה, לפי שהוא מושל ויכול על הכל, ומלכותו בכל משלה, והושאל על המלאכים "אל אלהים" (יהושע כ"ב כ"ב) פי' אלהים הם המלאכים, והוא ית' אל אלהים, גם לנבאים "ויבא איש האלהים" (ש"א כ' כ"ז) "אשר הלכו אלהים" (ש"ב ז' כ"ג) וכן תיוב"ע דַאֲזַלוּ שְלוּחִין מִן קָדָם ד'". ובדרש על משה ואהרן, גם לשופטים "עד אלהים יבא דבר שניהם" (שמות כ"ב י"ח) "אשר ירשיעון אלהים" (שם ט'), וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל, כי בשם זה נקרא לאלהים עליון תחילה, ואח"כ המלאכים והשופטים וכן כתב רש"ט ן' פאלקירה, לפי הנראה, כי "האלוה שם הונח תחלה על הבוי"ת, ואח"כ קראו אלהים לכל הנמצאים האלהיים, שהוא ית' ותחלתם כמלאכים שאינם גוף, כי מלת אלהים כוללת אותם, וקראו לשופטים מבני אדם ומנהיגים אלהים, מפני שהם מתנהגים בהנהגה אלהית, מתדמים בפעל האלוה ית', ודעת הח' ז"ל שאמר להלן "ובעבור היות כל מעשה ד' ביד המלאכים עושי רצונו נקרא כן", דעתו כי זה יצא ראשונה על המלאכים, ולדעת המורה (פ"ו מהח' השני) כי אלהים שם השופטים, "עד אלהים יבא דבר שניהם" (שמות כ"ב ח') ולזה הושאל זה השם למלאכים, ולבורא להיותו שופט על המלאכים, והשיג עליו הרדי"א ז"ל, וכתב כי הוא באמת דבר בלתי מתקבל ' לפי שאיך יסבול השכל, שיהיה שם אלהים מונח בעצם וראשונה לשופטים, ובדרך השאלה עליו ית', כיון שבתחלת התורה נאמר עליו ית' פעמים רבות, ונמצאו בכתובים זה השם עליו ית' לאלפים ולרבבות, ומה שנמצא שיאמר ממנו על השופטים, מספר יהי' ונער יכתבם, אלא שהנחתו הראשונה הוא לאל ית', ואח"כ הושאל לגלגלים, ואח"כ הושאל למלאכים, ואח"כ הושאל לשופטים מבני אדם אלהים: