מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 1 · פירוש 124

[קכד] ובפס"ז יפרש "בצלמו שהוא עתה בעולם", והנה יוב"ע יפריד ג"כ אלהים מן בצלם, ויתרגם "בצלמא ד' ברא יתיה" לא בצלמא דה', כפי אשר ראוי לתרגם המלות הנסמכות, וכן תרגם למטה טו ו) "בצלם אלהים עשה את האדם" "ארום בדיוקנא ד' עבדית אנשא" לא בדיוקנא דה' (אך עתה ראיתי בקצת תרגומים והוגה בדיוקנא דה') וכן פי' ר"מ חפץ בס', "מלאכת מחשבת" בצלמו בצלם שלו של האדם האמור לפניו, ושהאלהים בראו בצלם, ולא יהיה בצלם סמוך אל האלהים, וכן כתבו לתלמי "ויברא אלהים את האדם בצלם ובדמות, שאם ככה לא תפרש, מדוע כתבו לתלמי מה שאינו פשט הכתוב של מקרא שהקב"ה ברא כל איש ואיש בצלם ובדמות משתנה משל חבירו, וזהו פלא גדול שאין פרצוף איש דומה לאחר כדאיתא בגמ' (סנהדרין לז א) לומר שכל איש ואיש עולם בפני עצמו כידוע ליודעי חן, וככה אמרו ז"ל (אבות ג יד) "חביב אדם שנברא בצלם" ולא אמרו בצלם אלהים עכ"ל, ועיין מחזור ויטרי הוצ' מקיצי נרדמים צד 514 שורה 11 שכתב "ואית דלא גרסי הא, דכיון דאין לצור דמיון, ולא תמונה, מי שאומר כזה חיישינן שמא מין הוא, ואף כי בצלם, אית מתרגם "ארי בצלמא דיעבד" ולא בצלמא ד"ה עכ"ל וכן הוא הגי' אצלינו "חביב אדם שנברא בצלם" אך בעלי הטעמים הדביקו מלת בצלם עם אלהים בטעם משרת, וכה תרגם הירושלמי "בצלם אלהים ברא אותו (פ' כז) "בדמות מן קדם ד' ברא יתיה" וכן דעת הח' ז"ל כדעת בעלי הטעמים להדביק מלת בצלם עם אלהים: