[כד] וע"ז כתב רנה"ו, והמתבונן בכתוב שאמר "והשקה את כל פני האדמה" יבין שאין טעם לפי' זה, ויפרש שבתחלת הבריאה לא ירד מטר, אבל הארץ עצמה השקה את פני האדמה וזהו שאמר, ואד יעלה מן הארץ והשקה וגו' ואד כמו עשן ולחלוחית מים שעלה מן הארץ להשקות את האדמה, ולדעתו האריך הענין הזה כל הדורות עד המבול, ויש לו סעד ע"ז מדרז"ל (ב"ר פי"ג ט) ששאלו כיצד היתה הארץ שותה וכו' ולמדנו שדעתם ז"ל, שבתחלת בריאות העולם, לא המטיר השם כלל על הארץ, אבל נוסדה להיות כולה משקה כארץ מצרים, ועל דעתיה דר' יהודה כהדין נילוס, ועל דעתיה דר' נחמיה כהדין תוכייה (הוא נהר שעולה ומרבה מים ונבלע באדמה) ועל דעתיה דרבנן כמו תוויי (שם נהר בבבל) שהוא חוזר ומשקה אחת למ' שנה:
קריאה במקור
מחוקקי יהודה קרני אור · בראשית · פרק 2 · פירוש 24
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrkow, 1907-1911
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020973480205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text is dedicated in honor of אליהו בן דבורה & אורה בת שרה, may they be blessed with זרע של קיימא
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 88d513fcdd3adaef970db2880faa5d230e805ceaac25ceff0c280d5d7d541006