גר והוא תושב. שאין פירוש "גר" – גר צדק, ו"תושב" – גר אוכל נבילות, שהרי סיפא דקרא "ונמכר לגר תושב" משמע דהכל אחד. והקשה הרא"ם, דלא מצינו וי"ו כזאת שיהיה הוי"ו משמש כמו 'והוא'. ולא ירד לדעת הרב, כי רש"י אינו מפרש וי"ו של "ותושב" במקום 'והוא', שהרי אברהם אמר "גר ותושב אנכי עמכם" (בראשית כג, ד), ושם פירש רש"י 'גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם'. וכן "כי גרים ותושבים אתם עמדי" (פסוק כג)234, כי "גר ותושב" שני דברים הם; הגר נקרא "גר" מפני שאינו בארצו, ו"תושב" נקרא כאשר נתיישב במקום אחד. וכאן גם כן יש לפרש כך "גר ותושב", אדם שאינו בארצו, ו"תושב עמך" שנתיישב אצל ישראל. ושלא תבין כי גר הוא גר צדק, פירש כי "גר ותושב" הכל אחד, גר והוא תושב. אבל בודאי פירוש הכתוב גר מארץ אחרת ונתיישבתי עמכם. ומפני המדרש שדרשו ז"ל (תו"כ כאן) 'מי גרם לו שישיג ידו – דבוקו עמך', לכך כתב "ותושב" בוי"ו כדי שיהיה "ותושב עמך" מלתא בפני עצמו, לא "גר ותושב" דבר אחד, לכן דריש 'מי גרם שישיג ידו – דבוקו עמך גרם לו':
קריאה במקור
גור אריה על ויקרא · פרק 25 · פסוק 47
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2dd6f76eecec6a2a7f65dc47836dca557f7507d646a453e0589832c9f5655836