על האש שבתוך המחתה. פירוש, שאין "האש" הוא אש המזבח, מפני שלמעלה כתיב (פסוק יב) "גחלי אש", וכאן כתיב "על האש", ואם כן משמע אש גמור, ובמחתה לא היה עיקר אש רק גחלים, לפיכך הוצרך לומר שהוא האש שבתוך המחתה, שנקרא גם כן "אש" כאשר הוא במחתה, וכאשר לקח אותו מן המזבח גחלים נפרדים נקראים 'גחלים', עד שהם בתוך המחתה:
קריאה במקור
גור אריה על ויקרא · פרק 16 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הא אם לא עשאה כתקנה וכו'. ד"לא ימות" קאי על מה שכתוב "ונתן הקטורת על האש", ומדכתיב "הקטורת" בה"א, משמע הקטורת הידוע, שתקנה כראוי, ובענין שהוא מפורש במשפט הקטורת (שמות ל, לד-לו), ואם חסר אחד מן הסממנים – אינה הקטורת המפורשת, וחייב מיתה. ואם תאמר, פשיטא חייב מיתה, שהרי חייב הכתוב מיתה אביאה ריקנית – "ואל יבוא בכל עת אל הקדש ולא ימות" (פסוק ב), ואם חסר אחת מכל סממניה נמצא שהוא ביאה ריקנית, בגמרא בפרק הוציאו לו (יומא נג.) מקשה זה, ומתרץ התם כגון שהזיד בהקטרה ושגג בביאה, דאביאה לא מחייב, ומחייב אהקטרה. ורב אשי מתרץ התם, כגון דעייל שתי הקטרות, חדא חסירה וחדא שלימה, דאביאה חסירה לא מחייב, דהא מעייל שלימה, ומחייב אהקטרה חסירה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Gur Aryeh, Machon Yerushalyim, 1989-1995
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001106286/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 2dd6f76eecec6a2a7f65dc47836dca557f7507d646a453e0589832c9f5655836