רא"ש על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 3

בזאת יבוא אהרן. מנין בז"את ת"י שנה שעמד בית ראשון ובית שני עמד ת"כ:

גרסינן התם תנא בשם ר' אליעזר לא מתו נדב ואביהוא אלא על שהורו הלכה לפני רבן מעשה בתלמיד א' שהיה יושב והורה הלכה לפני ר' אליעזר רבו ואמר לאימא שלום אשתו זה אינו מוציא שנתו וכן היה לא הוציא שנתו עד שמת אמרו לו תלמידיו רבינו נביא אתה אמר להם לא נביא אנכי ולא בן נביא כך מקובלני מרבותי כל המורה הלכה לפני רבו חייב מיתה תניא אסור לתלמיד להורו' הלכה לפני רבו עד שיהיה רחוק ממנו ג' פרסאות כנגד מחנה ישראל הה"ד ויחנו עד הירדן מבית הישימות עד אבל השיטים. ר"א המודעי בא וראה כמה קשה מיתתן של בני אהרן לפני הקב"ה שבכל מקום שהוא מזכיר מיתתם מזכיר סרחונם וכל כך למה שלא ליתן פתחון פה לכל באי עולם שלא יאמרו שמעשים מקולקלים היה להם בסתר ולפי' מתו. אר"י וכי לפני ה' מתו אלא מלמד שהוא קשה לפני הקב"ה בשעה שבניהם של צדיקים נפטרים מעוה"ז בחייהם ורב נחמן דמן יפה בעא דיליה קמיה דר' פינחס בשם ר' סימון הכא אמר לפני ה' ולהלן או' לפני אביהם אלא מלמד שהיה קשה לפני הקב"ה שמהר סיני ניטלו אפופסין שלהם למיתה. משל למלך שהיה משיא בתו ונמצא בשושבין שלו דבר של זמה אמר המלך אם אני הורגו אני מעכב שמחת בתי למחר היא באה שמחתי ואני הורגו מוטב בשמחתי ולא בשמחת בתי וכן אמר הקב"ה אם אני הורגן עכשיו אני מעכב שמחת התורה הה"ד הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש א"ר אבא בר אבינא מפני מה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת אפר פרה אלא מלמד שכשם שאפר פרה מכפר כך מיתת מרים מכפרת וא"ר יודן מפני מה נסמכה פרשת מיתת אהרן לשבירת הלוחות אלא מלמד שהקשה מיתת אהרן לשבירת הלוחות וא"ר חייא בר אבא בא' בניסן מתו בניו של אהרן מפני מה מזכיר מיתתן ביו"הך אלא מלמד שכשם שיוה"ך מכפר כך מיתתן של צדיקים מכפרת: