רא"ש על התורה · דברים · פרק 34 · פסוק 5

וימת שם משה עבד ה'. אחד עשר פסוקים הללו יחיד קורא אותם שאין שנים יכולים לקרוא יחד פסוקים הללו שהרי גם כל הפרשיות שבתורה איתא במגילה א' קורא ולא שנים ולמה נהגו עתה לקרא שנים הקורא והחזן אנו סומכין על ששנינו במסכת בכורים בתחלה כל מי שהיה יודע לקרא בתורה קורא ומי שאינו יודע לקרות מקרין התחילו להיות מתביישין התקינו שיהיו מקרין היודע ושאינו יודע והאי נמי פסוקים הש"ץ מקרא את הכל:

במדרש וימת שם משה א"ל משה להקב"ה בשעת מיתתו לא אמות כי אחיה ואספר מעשה יה. א"ל הקב"ה אי אתה יכול כי זה דרך העולם א"ל דבר א' אני מבקש ממך שיבקעו כל השערים והתהומות וידעו הגוים כי אין זולתך שנאמר וידעת היום והשבות אל לבבך וכו' מיד פתח משה ואמר אין עוד וכו' א"ל הקב"ה אתה או' אין עוד גם אני או' לך ולא קם נביא עוד בישראל כמשה מיד ירד הקב"ה בכבודו ושלשה מלאכים מיכ"אל וגברי"אל וזנגי"אל גברי"אל הציע מטתו מיכאל פירש עליה מטלית של ארגמן וזנגי"אל בכסות של מלת מראשותיו באותה שעה עמד הקב"ה בראשו וזנגיאל במרגלותיו ומיכאל בצד זה וגבריאל מצד זה אמר לו הקב"ה למשה הקף רגלך זה לזה ועשה כן א"ל השקע עפעפי עיניך זו אל זו ועשה כן מיד קרא הקב"ה לנשמתו של משה וא"ל בתי מאה ועשרים שנה קצבתי לך להיות בגופו של משה צאי ואל תאחרי שהגיע קצך לצאת מיד השיבה להקב"ה יודעת אני שאתה אלהי הרוחות והנשמות ובידך נפש כל חי אתה יצרתני ונתתני בגופו של משה מי יש לך גוף טהור בעולם שתתנני בו כמשה שאין בו רמה ותולעה מעולם לא נראו עליו זבובין ולא צרעים לפי' אני אוהבו ואיני רוצה לצאת חזר ואמר לה אל תאחרי כי הגיע קצך לצאת ואני אעלה אותך לשמי השמים העליונים ואושיבך תחת כסא כבודי בכבוד אצל שרפים ואופנים ומלאכים א"ל רב"שע טוב לי להיות בגופו של משה יותר מכרובים ומלאכים שהרי מהם ירדו שנים עז"א ועז"אל וחמדו את בנות הארץ ובאו עליהם וגם השחיתו הדרך עד שתלית אותם אבל משה משנגלית עליו בסנה לא שב אל אשתו בבקשה ממך הניחני במקומי כיון שראה הקב"ה כן נשקו ונטל נשמתו בנשיקה שנאמר על פי ה' באותה שעה בכה הקב"ה ואמר מי יקום לי עם מרעים מי יתפלל לפני על בני ומה"ש בוכים ואו' והחכמה מאין תמצא ואיזה מקום בינה ושמים בוכין ואומרין הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק וחמה ולבנה בוכים ואומרים בינו בוערים בעם וכל המזלות אומרים וכסילים מתי תשכילו ורה"ק אומרת הושיעה ה' כי גמר חסיד עכ"ל המדרש: