מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם. פרש"י למדך הכתו' כאן שהנזקין שמין להן בעדית. הטעם שאדם רוצה בקב שלו מקבים של חבירו. ועו' שהרי שלו מזומן לו ועוד כדי להזהירו שלא יזיק את חבירו. אבל גבי מלוה הזה לא נתכוון להזיקו אלא מתוך דחקו אינו משלם לו. ובדין שישלם לו זבורית אלא תקנו חכמים לשלם בינונית כדי שלא תנעול דלת בפני לווין עניים. וכתובת אשה בזבורית דלא מידי אפסדה:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 22 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c