למען הציל אותו מידם. פרש"י רוח הקדש מעידה על ראובן שלא אמ' זה אלא להצילו ויבא הוא ויעלנו משם וכו'. וק' שהרי היה בבור נחשי' ועקרבים והיינו כפרש"י והבור רק. וי"ל שראובן אמ' להשליכו בבור שלא היו בו נחשים ועקרבים והיינו דקאמ' השליכו אותו אל הבור הזה כלו' שאין בו נחשים והם לא עשו כן שהשליכוהו בבור אחר שהיו בו נחשים. וזהו וישב ראובן אל הבור זהו הבור שאמר ראובן להשליכו בו כפ"ח. וק' על זה שהרי כתו' וישליכוהו אותו הבורה דמשמע לאותו בור הידוע והמבורר כבר כדפרש"י בפר' לך לך חלוק הרה וההרה. לכך י"ל שמא לא ידע ראובן שהיו בו נחשים ועקרבים ולכך מעיד עליו הכתו' שלטובה נתכוון כ"ש. וי"מ דודאי לטובה נתכוון כדאמרי' בפ' ב' דיבמות ראוהו שנפל לחפירה של נחשים ועקרבים אין מעידין עליו שמת דחיישינן שמא חבר הוא. כלומר ויכול להנצל מהם ע"י לחש:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · בראשית · פרק 37 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c