ולא ישיב את העם מצרימה וגו'. לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. גרסי' בירושלמי לישיבה אי אתה חוזר אבל אתה חוזר לפרקמטי' ולסתור' ולכבוש הארץ ויש תימ' על כמה קהלות השוכנים שם גם הרמב"ם הלך ולמד שם. ושמא טעמו מפני שהלך סנחריב ובלבל כל העולם וגם מצרים נתבלבלה כדאית' בקדושין א"ל ר' עקיבא למנימין המצרי כבר עלה סנחריב ובלבל וכו'. אמנם מצינו ר"ג ור' יהושע שנחלקו עליו במס' ידים בתוספות אומ' שם למצרים נתן הקב"ה קצבה שנ' מקץ ארבעים שנה אקבוץ מצרים מן העמים אשר נפוצו שם וישבו על אדמתם. גם בסוכה פ' החליל אומ' ואלכסנדריא של מצרים מאי טעמ' איענוש משום דעברו אהאי קרא לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד. ואותו מעשה היה אחר בלבול סנחריב ואין לו טעם להתיר. א"ל נפרש כפי' הר"ר אליעזר ממיץ לא תוסיפון וגו' לא אסרה תורה אלא בדרך כלומ' מארץ ישראל לארץ מצרים אבל משאר ארצות מותר כך מצאתי בסמ"ג אשר יסד ר"מ מקוצי:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · דברים · פרק 17 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c