ריב"א על התורה · שמות · פרק 6 · פסוק 3

וארא פרש"י בסוף דבריו. וא"ת לא הודיעם שכך שמו תחלה שנגלה עליהם אברהם בברית בין הבתרים שאמ' אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים עכ"ל. וא"ת אף כי לא נאמר ושמי ה' לא שאלו לי יתישב המדרש שהרי לא הודיעם שכך שמו ואע"פ כן לא שאלו לי לומ' מה שמך. וא"כ לא נודעתי כמו לא שאלו לי הרי תחלה כשנגלה וכו' ומאחר שהודיעם שכך שמו מה היה משבח האבו' על שלא שאלו לו את שמו הרי אין דרך אדם לשאול מה שיודע. וא"כ הדרא קושיין לדוכתי' שהיה לו לכתוב ושמי ה' לא שאלו כפ"ח. ולא הבנתי דבריו שהרי אף אם היה כתו' כן לא מתיישב המדרש כלל מאחר שהודיעם שכך שמו וא"כ לא הדרא שפיר קושיא לדוכת'. עוד פרש"י מה פטיש מתחלק לכמה נצוצות אף דברי תורה וכו' והקשה רשב"ם והא קרא משמע שהפטיש מפוצץ הסלע מדלא כתו' וכפטיש יפוצצו סלע וכן אנו רואים שהפטיש מפוצץ סלעים. וליכא למגרס מה סלע מתחלק לכמה נצוצות דהא דבור דהיינו תורה נמשל לפטיש ולא לסלע. ובקו' פי' פר' ר' עקיבא פטיש מתחלק הסלע על ידו ואינו מיושב שהדבור בעצמו מתחלק ואינו דמיון גמור ואומר ר"ת דקרא מיירי כאבן מפוצצת ברזל דאמרי' במדרש. מעשה באחד שקנה סנפירון ובא לבדקו ונתנו על גבי סדן והכה עליו בקורנס נחלק הפטיש ונשבר וסנפירון לא זז ממקומו הה"ד וכפטיש יפוצץ סלע ואע"ג דלא אמ' יפוצצו סלע הרבה פסוקים יש במקרא בענין זה אבנים שחקו מים. פי' שחקו אותם מים. ואתי שפיר דאמרינ' בפ"ק דקדושין תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ שנאמר וכפטיש יפוצץ סלע ואע"ג דהתם מדמה יצר הרע לפטיש וכאן מדמה תורה לפטיש אין לחוש דמקרא א' יוצא לכמה טעמי' לשון שטת תוך פרק ר' עקיבא: