כל איש אשר יקרב. פרש"י אין קרבה זו אלא אכילה וכו' שאם על הנגיעה חייב לא הוצרך לחייבו על האכילה עכ"ל. לכאורה הכי קאמ' אי אפשר לאכלו אלא א"כ נוגע בו. הלכך אם על הנגיעה חייב וכו'. וקשי' אימא דחייבו על אכילה בלא נגיעה ועל הנגיעה בלא אכילה כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו. אי נמי כגון שאכל פחות מכזית דאינו מקבל טומאה לפר"ת. ואומ' הר"ר אליקים דהכי פירו' אם על הנגיעה וגו' כלו' שאסור שהוא חמור כל כך שיש בו חיוב על הנגיעה כל שכן שיש בו חיוב על האכילה ואי משום דאין עונשין מן הדין לא אמרינן הכי במיתה בידי שמים אלא בחייבי מלקיות ובחייבי מיתות ב"ד:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · ויקרא · פרק 22 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c