תשרף באש. פירש"י לא מצינו חטאת חצונה נשרפת אלא זו עכ"ל. וקשי' לחזק' הרי מצינו עגל אהרן שבפ' שמיני ופר שני של לוים שבפרשת בהעלותך וי"ב צפרי חטאות שבעזרא ופר של עתיד שביחזקאל שכלם חטאות חצונות ונשרפות וי"ל שלפי מה שפי' בפ' שמיני ניחא שפי' שם וז"ל לא מצינו חטאת חצונה נשרפת חוץ מזו ושל מלואים עכ"ל כלו' חוץ מזו וכל חטאות שהם של מלואים ופר שני שבפ' בהעלותך מלואים היה שכן מלאו ימי הלוים ליכנס לעבודה וגם ציפרי חטאות שבעזרא ופר חטאת של עתיד שביחזקאל מלואים דאמרינן כשם שהקריבו מלואים בימי משה כך הקריבו בימי עזרא וכן עתידים להקריב לעתיד לבא. ובפ"ק דהוריות מתרץ גבי חטאת של עזרא שהוראת שעה היתה ומה שפי' רש"י כאן לא מצינו חוץ מזו שהוא של מלואים וכל כיוצא בזה כפ"ח:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 29 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c