כפר לעמך ישראל. תימא כיון שאמרו ידינו לא שפכה מאי כפרה שייכא. וי"ל משום דכל ישראל ערבים זה לזה. ולפי פשוטו כפר כמו גלה כלו' גלה לעמך מי הרוצח שכל זמן שלא נודע מי הרגו גואל הדם ימית את מי שאין דינו למות. וכן מצינו בישעיה וכפר בריתכם את מות שהוא כמו וגלה כמו שת"י ב"ע. כפר"מ מקוצי. לכך צוה המקום לקחת עגלת בקר אשר לא עבד בה ולא משכה בעול ולערפה בנחל שלא יעבד להראות לעולם סימן ואות שכשם שהעגלה תמה והקרקע תמה כן אנו תמימים ונקיים מן החלל הזה. ולכך היו זקני העיר רוחצין את ידיהם להראות שכשם שידינו נקיות מכל סחי ומאוס כך אנו נקיים מן החלל הזה. ומכאן רמז לרחוץ ידים כשמת מת אחד בעיר כי לא מטהרה הוא שהרי אויר חוצה לארץ מטמא אלא רמז לידינו לא שפכו את הדם הזה. כפר"ת מאורליי':
קריאה במקור
ריב"א על התורה · דברים · פרק 21 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c