ויקהל משה. לא תבערו אש. פרש"י יש מרבותינו אומרים הבערה לחלק יצאתה. ויש אומרי' ללאו יצאתה עכ"ל לחלק יצאתה לומר לך מה זאת מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשות במשכן וחייב עליה הכתו' במשכן בפני עצמה שפרט בם לבדם אף כל שהיא אב מלאכה אם עשה הרבה בהעלם אחת על כל אחת ואחת חייב דכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא. ללאו יצאתה כלומר הבערה יצאת מכלל לא תעשה כל מלאכה דשבת להוציא מחומר שאר מלאכות וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במיתה אלא בלאו כדפרש"י במסכת שבת כפ"ח. כל נדיב לב הביאו חח וגו' אפרש הענין בפרשת מטות בג"ה. ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה. בתחלה צוה הקב"ה לעשות הארון תחלה שעקר המלאכה היה בשבילו שהלוחו' מונחות בו ובצלאל עשה המשכן תחלה לכבוד הארון שכשיעשה הארון יכניסהו מיד לתוכו. ואמרו רבותינו שהוא עשה כן מדעתו ועל כן נקרא בצלאל שאמר לו משה בצל אל היית:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 35 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c