לספוד לשרה ולבכותה. היה לו לכתוב ולבכותה קודם לספוד כדאית' במועד קטן ג' לבכי ול' להספד אלא כשבא אברהם ומצא בני ביתו שהיו סופדים אותה שעברו ג' ימים מהבכי עשה הספד עמהם ואחר כך בכה:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · בראשית · פרק 23 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לספוד וגו'. פרש"י נסמכה וכו' וכמעט לא נשחט וכו'. יש תמהים דהיה לו לרש"י לפרש וכמע' נשחט לכך מפרש דגרסי' וכמעט לא נשחט וה"פ מה שלא נשחט על יד דבר מועט שהכל היה מוכן עד שבא מלאך ואמ' אל תשלח ידך וגו'. וי"א דהכי פי' כמעט לא היה נשחט שהרי בא מלאך ואמ' אל תשלח וגו' ואברהם מיהר לשחוט במצות השם ולא שמע לקולו היה נצול וכדי לצערה וליתן טעם ואמתלא לדבריו אמר המבשר כן:
ולבכותה עוד פרש"י פרחה רוחה ומתה. וא"ת וכי היתה שרה מצטערת במה שבחר השם בבנה להיות לעולה לכך יש לפרש פרחה רוחה מרוב שמחה ודומה לו בכתובות פרק אע"פ גבי אשתו של ר' חנינא דאמר עינא חזיתיה כוי לבה פרח רוחה והיינו מרוב שמחה כדמשמ' התם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c