ואני זקנתי. פרש"י שנה הכתוב מפני השלום שהרי היא אמרה ואדני זקן. והקש' חזקוני מה שנה הכתו' הרי היא אמרה אחרי בלותי וגו'. ותירץ דכך אמרה שרה אפשר להיות לי תקנת לידה שאחרי בלותי היתה עדנה ובחרות כי פרסתי נדה אבל כל זה אינו שוה לי שהרי אדוני זקן ואיך אתעבר עוד וא"כ תלתה הזקנה לאברהם והיינו מה ששנה הכתוב. אך אין זה כפרש"י שפי' בענין אחר אחרי בלותי היתה לי עדנה ומ"ע לא קשיא שהרי לא הזכירה לשון זקנה על אברהם וא"כ זהו מה ששנה הכתו' ושוב מצאתי כן בתוספות טו"ך בסוף הבא על יבמתו:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · בראשית · פרק 18 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
למה זה צחקה שרה. תימ' שהרי אברהם נמי צחק ולמה לא הקפיד עליו הכתו'. כבר כתוב הצורך בסוף פ' לך לך:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c