ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לה' וגו'. פרש"י ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק. והר"ר אופיניאל שמו ר' ז"ל נתן פי' שיד זה מוסב בעמלק משום דקשי' ליה כתוב הכא מחה אמחה את זכר עמלק וכתיב התם בפ' תצא תמחה את זכר עמלק משמע שמוסב הדבר על משה אלא מה שכתוב תמחה היינו כשפושט עמלק ידו על ישראל. ומה שכתו' אמחה דמשמע הכתו' הקב"ה בכבודו ובעצמו ימחה את זכר עמלק היינו כשפושט ידו על המקדש והיינו דקאמ' מחה אמחה לפי שיד עמלק על כס יה שזהו בית המקדש. וזהו שייסד הפייט ביוצר של פרשת זכור נא זכור יום זבולך ה' שלם לו משלך גמול רע מחילך. כלומ' לפי שפשט ידו בזבולך אתה בעצמך תשלם לו גמולו הרע. ולנו תשלח אורה ושמחה וששון ויקר אמן ע"כ דבריו:
קריאה במקור
ריב"א על התורה · שמות · פרק 17 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Rabotenu Ba'ale ha-Tosafot, Warsaw, 1876
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001850806
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 293e6be07bc3061250b50fdec9a63ea368d7239c80bb053be93e8d0817b6380c